שלום כיתה ז': כיתה א' של חטיבת הביניים

כיתה א' היא לא רק כיתה א'. היא גם כיתה ז'. כיתה ז', בדומה לכיתה א' של בית הספר היסודי, מלווה במתח רב, בהתרגשות, במעבר מילדות לתחילת גיל ההתבגרות, לפרידה מהחברים הקרובים ומהחמימות והביתיות של בית הספר היסודי.

בעבר, לפני עידן חטיבות הביניים, סיים הילד את לימודיו בכיתה ח' ונכנס לתיכון, בגיל 14.5, כשהוא בוגר יותר ובטוח בעצמו. כיום, המעבר לחטיבת ביניים – תיכון נעשה בתחילת כיתה ז', שהנו גיל רך לכל הדעות. המעבר ממסגרת לימודים קטנה ואינטימית למסגרת אחרת, גדולה, חסרת אינטימיות, זרה ועם דמויות לא מוכרות, הנו דבר שיוצר חרדה אצל הילד. הילד, שהיה הגדול בבית הספר היסודי מוצא את עצמו, ממש כמו בכיתה א', הקטן בין ילדי בית הספר.

אם הילד הצטיין בלימודים או בספורט, הוא נוכח שעליו להתמודד עם נערים טובים וחזקים לא פחות ממנו. גם הדרישות הלימודיות בחטיבת הביניים גבוהות יותר ומחמירות יותר, והילד המוצלח של בית הספר היסודי עלול לגלות, למרבה אכזבתו, שלא קל לו כלל וכלל. ילד, שהיו לו קשיים לימודיים מסוימים אך הסתדר בעזרת הוריו ומוריו, עלול לגלות שהוא נדרש להשקעה לימודית רבה וממושכת. ובנוסף, כל השינויים האלה מתרחשים בגיל ההתבגרות גיל עם שינויים גופניים, קוגניטיביים ורגשיים, שהם כשלעצמם דורשים הסתגלות לא פשוטה מצד הילד.

להלן חלק מהקשיים הנפוצים במעבר לחטיבת הביניים ואיך מומלץ להתמודד עמם:

מעבר תוך כדי התמודדות עם גיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות הוא הגיל של "קבוצת השווים" – החברים. כחלק מתהליך ההפרדות והנפרדות של הילד מהוריו, מהווים החברים מעין תחליף נורמאלי ובריא להורים, שמהם מתרחקים הנער והנערה אט אט. אולם דווקא בגיל הקריטי הזה, הנער והנערה הצעירים עוברים לבית ספר חדש עם חלק מחבריהם ונאלצים להשקיע מאמצים רבים מבחינה חברתית כדי להיות מקובלים בכיתה. בחטיבת הביניים הילד צריך להיות יוזם ואקטיבי מבחינה חברתית. בעוד בבית הספר היסודי הפעילויות החברתיות היו מאורגנות במסגרת הכיתה, הרי כאן, בחטיבת הביניים הנער והנערה חייבים להיות אקטיביים כדי להשתייך לחבורה זו או אחרת. לפיכך מומלץ ...לעזור לילד להיות אקטיבי יותר. ללמד אותו איך ליזום קשרים חברתיים, איך להיכנס לתוך "חבורות" ובעיקר, על ההורים לעקוב ולשים לב שהילד לא מבודד חברתית ושהוא מצליח להתחבר לאחת מהחבורות שבשכבה. מצד שני, המעבר גם יכול להוות הזדמנות לילדים שלא היו מקובלים בבית הספר היסודי ועשו עליהם "חרמות", אשר יכולים למצוא חברים חדשים בשכבה הגדולה בבית הספר החדש.

התעוררות של קשיי למידה

לעיתים קרובות, מתגלים קשיי למידה דווקא בכיתה ז'. הם לא הופיעו בכיתה ז'. הם היו כמובן קודם. אולם ילדים אינטליגנטים, הורים תומכים ובית ספר יסודי מגן ועוטף, הביאו לכך שהילד הצליח לעמוד במשימות האקדמיות, למרות קשייו. חטיבת ביניים מציבה בפני הילד דרישות לימודיות גבוהות יותר והמשאבים שעמדו לרשותו בבית הספר היסודי אינם עומדים לו עוד, והוא עלול להיקלע לקשיים בלימודים. במידה ונחשפים קשיים, מומלץ לעבור אבחון טוב ולגלות האם קשייו נובעים מהתחום הרגשי, הקוגניטיבי, שפתי או שמדובר בהפרעת קשב וריכוז. כך הוא יוכל לקבל את העזרה הנחוצה לו.

שינויים גופניים

קושי נוסף שעלול לצוץ בחטיבת הביניים הוא ההתמודדות של הילד עם השינויים בגופו ובתחושותיו שקורים בגיל ההתבגרות. הגוף משתנה, מאבד מהפרופורציות שלו – בייחוד בתחילת גיל ההתבגרות, מופיעים סימני מין, חלק מהבנות מקבלות את המחזור לראשונה רק בכיתה ז', יש בנים שמופיעה להם – למרבה הבהלה – גם חתימת זקן, בקיצור: כל המנעד אפשרי. ההתעניינות במין השני מתגברת ותחושות המיניות מבלבלות ומעוררות חרדה לא מעטה אצל המתבגרים. לא מעט מהמתבגרים חשים אי נוחות לדבר על התחושות החדשות עם ההורים. לא מעט הורים חשים נבוכים בעצמם ומעדיפים לעצום עיניים ולא לדבר על המיניות וההתבגרות. אולם המתבגר זקוק לאוזן קשבת שתאזין לו ותפיג את חששותיו. מובן שקשר חם ופתוח עם ההורים עצמם יכול מאוד לעזור. הקושי הוא שמכיון שהנער והנערה המתבגרים נכנסים לבית ספר חדש עם מורים חדשים – הדבר לא מסייע למתבגר למצוא אוזן קשבת אצל המורה, שאותו/ה עדיין לא מכיר, כפי שהיה אולי בכיתה ו'. לקבוצת החברים יש תפקיד חשוב בעזרה למתבגר הנבוך. אבל תלוי מה מעמדו החברתי ותלוי מה הדימוי העצמי שלו. אשר על כן, חשוב גם פה שההורים והמורים ישימו לב לנער או לנערה עם דימוי עצמי נמוך, מתבודדים, מתקשים ליצור קשר ובייחוד אם מופיעה ירידה בלימודים, כדאי להפנות את התלמיד לשיחה עם היועצת או לטיפול פסיכולוגי.

חטיבת הביניים מהווה, אפוא, אתגר לא פשוט הן עבור הילדים עצמם והן עבור הוריהם.

לפיכך מומלץ: ראשית, שההורים עצמם ישמעו מחברים שילדיהם לומדים כבר בחטיבת הביניים איך הייתה החוויה עבורם ועבור ילדיהם. יש בכך מסר מרגיע.

שנית, כדאי להכין את הילדים עצמם לקראת חטיבת הביניים. רצוי שההכנה תכלול, מעבר להיכרות פיזית של בית הספר, הכיתה ומפגש עם המורה, גם הכנה רגשית לקראת בית הספר החדש והלא מוכר. להכין את הילדים שהם עלולים להרגיש בהתחלה לא שייכים וחרדים מפני הלא ידוע. מי יהיו החברים שלי? ליד מי אשב? איך תהיה המורה? איך יהיה המנהל/ת? האם הגדולים יציקו לי? ועוד.

בנוסף כדאי להעלות איתם זיכרונות מכיתה א' או חוגים או שינויי מקום מגורים. להזכיר איך היה להם קשה ולבסוף הם הצליחו והשתלבו. חשוב לזכור ולהדגיש תמיד שכל התחלה פותחת תקווה חדשה והזדמנויות חדשות שכדאי ללמוד ולנצל אותם.

שנה טובה ושלום כיתה ז'!