מציאת בן/בת זוג, אשר מקבלים אותנו כפי שאנו, על יתרונותינו ופגימותנו, היא משימה לא פשוטה כלל וכלל. הפרדוקס הוא שדווקא בעידן הרשתות החברתיות והעולם הפתוח, לא מעט צעירים (וגם מבוגרים יותר) מתקשים למצוא בן/בת זוג וחשים בדידות הולכת וגוברת. פעמים רבות אנשים שואלים את עצמם מדוע אני מוצא/ת את עצמי שוב ושוב באותה סיטואציה? מה יש בי שאיני מצליח/ה למצוא זוגיות כמו האחרים? למה אני תמיד עוזב/ת ברגע שהוא/היא מתחילים לגלות בי עניין? ולמה אני שוב ושוב תקוע/ה במערכות יחסים חסרות תוחלת? ולמה איני מצליח/ה לשמור על קשר אשר נראה מיטיב ומוצלח?
הפער בין הציפיות שלנו לבין המציאות תמיד כואב, והוא כואב שבעתיים בתחום של בחירת בן/בת זוג. למה כל אלה שאני פוגש/ת כה רחוקים ממה שאני רוצה? מתי מתפשרים ומתי לא? ואיך עושים זאת?
טיפול פסיכולוגי הוא פלטפורמה מצוינת לכל מי שרוצה להכיר את עצמו. הטיפול מאפשר למטופל להתבונן על עצמו ממקום בטוח אשר מאפשר לגעת באותו חלק רגיש שאולי חוסם את ההתפתחות ומהווה מחסום לקרבה ולהכרות האחר. טיפול פסיכולוגי הוא שעת חסד שבועית שנותן למטופל זמן השתהות והתבוננות עצמית. השתהות סבלנית זו, בעזרתו ובתמיכתו של המטפל, מאפשרים שינוי ובחירה אמיתית ולא רק חזרה על דפוסים ישנים מן העבר. הטיפול מאפשר, בסופו של תהליך, הכרה עצמית מפוקחת, קבלה עצמית סלחנית יותר וצמצום הפער בין המשאלות והפנטזיות לבין המציאות. כמובן שיכולים להיות גם מכשולים טכנים שמונעים הכרות (כמו מגורים במקום מרוחק, קושי להגיע לבני זוג, חוסר ידיעה איך מתנהגים בטבעיות וכדומה) אולם מצאתי שבמרבית המקרים הסיבה היא לא טכנית אלא מחסום פנימי שלא מאפשר מפגש עם הזולת.
ירון (שם בדוי כמובן), מטופל בן 35, נאה ומצליח מאוד בעבודתו, הגיע לטיפול לאחר שלא הצליח ליצור קשרים ממושכים. בטיפול הביע ירון אי אמון כלפי אנשים, חברים, משפחה ו..גם כלפי התהליך הטיפולי עצמו. בטיפול התברר, שתחת מעטה חוסר האמון והחשדות כלפי אנשים מסתתר ירון רגיש אשר חושש להתקרב לאנשים ולהיפגע. כדי לא להיפגע נוטה ירון לפסול כל בת זוג פוטנציאלית וכל חבר שמנסה להתקרב אליו. לאחר הבנה זו הצליח ירון ליצור קשר ממושך לראשונה עם חברה שאיתה הוא מתעתד לעבור ולהתגורר יחדיו.