מתי נכון לשלוח את הילד לפסיכולוג?

פורסם באתר NRG – "להיות הורים" – 22.2.2009

מראיינת: רינה וייסגלס

זה כבר הפך לבדיחה מרירה. הרי לא משנה מה נעשה, כך או אחרת הילד יגיע לספת הפסיכולוג. אנחנו עובדים קשה מדי, משתדלים מדי, רוצים יותר מדי עבורם, ואיכשהו יוצא שמכל עידן השפע הזה, יש שפע של סיבות להגיע לטיפול.

ממרומי גילי אני סבורה ששעת איכות על ספת פסיכולוג היא עניין מבורך. ולא, לא רק בגלל הספה, מפתה ככל שתהיה. כמה נחמד לשוחח עם מישהו שבאמת מתעניין (גם אם משלמים לו כמו על מגף בסוף עונה עבור ההקשבה הזו), מישהו שיודע להכיל, לייעץ ולכוון. אבל עם כמה שקל לי לדמיין את עצמי שופכת את אשר על לבי באיזה סשן מקצועי, ככה אני יודעת שיהיה לי קשה אם אצטרך לשלוח את הילדים (המושלמים שלי, כמובן) לפסיכולוג.

לטענת ד"ר דוד זוהר, פסיכולוג קליני לילדים, נוער ומבוגרים, ומרצה בסמינר הקיבוצים, אני לא חריגה בתחושות שילוו אותי במידה ומי מילדי יזדקק להגיע לאותה ספה, שאני כה משתוקקת להשתרע עליה. "באופן טבעי, יש סוג של פגיעה נרקיסיסטית לכל הורה שצריך לקחת את הילד שלו ל'תיקון' אצל פסיכולוג", הוא מסביר. "זה מעמיד את ההורה בתחושה שהוא אינו הורה מושלם, וזה עניין קשה כשלעצמו".

אז אתה מטפל גם בהורים?

"בהחלט. אני מדבר איתם על האכזבה שלהם, על כך שאין הורה פרפקט. מניסיוני, להורה מאותו מין יותר קשה. כשמגיע בן, האבא מרגיש שזה אומר משהו על האבהות שלו, ולהפך".

מהם הסימנים שמאותתים על כך שצריך פסיכולוג?

אם נחזור לילדים, שהרי לשם כך התכנסנו, עצם העובדה שיש תת התמחות בפסיכולוגיית ילדים מעידה על הצורך. ואם נחזור גם לעידן השפע, יש היום שפע של אפשרויות לקבלת עזרה, אם דרך יועצת, מכוני ייעוץ ועוד.

מתי הולכים דווקא לפסיכולוג?

ד"ר זוהר: "לא בכל פעם שהילד עצוב, מופנם, מדוכדך או רב עם הוריו, רצים לפסיכולוג. כמו שלא רצים לרופא על כל צינון. אבל כשמזהים הפרעה תפקודית מתמשכת, זו כבר סיבה טובה".

אילו הפרעות, למשל?

"עצב מתמשך, כאשר הילד מאבד את שמחת החיים, מפסיק לגלות עניין, עצבני לאורך זמן, לא ישן טוב, לא אוכל טוב, לא רוצה ללכת לגן או לבית ספר, או כשיש קושי לאחד ההורים להתחבר לילד

בגלל מחסום רגשי. אלו סיבות טובות להגיע להתייעצות מקצועית, אבל לא תמיד ההחלטה של הפסיכולוג תהיה שהילד זקוק לטיפול, לפעמים פשוט ההורים זקוקים להדרכה או לטיפול".

איך הגענו שוב להורים?

"יש מצבים שצריך לטפל בעיקר בילדים, אבל על פי רוב הטיפול הטוב הוא המשולב בין השניים, טיפול בילד והדרכת ההורים אחת לכמה שבועות. ילד צריך כלים להתמודד עם ההפרעה וההורים צריכים לקבל כלים איך להתמודד עם הילד בבית".

איך מתנהל טיפול פסיכולוגי של ילדים?

ילדים, בדומה לילדים, לא תמיד יודעים להסביר מה מציק להם. יתרה מכך, הם לא מודעים למקור הבעיה. זו אחת הסיבות שלא פעם קליניקה של פסיכולוג יכולה להזכיר גם חוג יצירה, והמידע "נחלב" דרך ציורים, משחקים, בובות ועוד אמצעים עקיפים.

"הטיפול מתנהל באמצעות משחק", מסביר ד"ר זוהר. "השיחה סביב הדמויות המייצגות דמויות בחיי הילד מאפשרת לו לתת ביטוי לרגשות בצורה לא ישירה. ילד לא תמיד יכול לשבת ולספר מה הבעיה, ולשם כך פותחו מבחנים לא מילוליים", מסביר ד"ר זוהר. "הילד יגיד שהכל בסדר או שהחבר אשם, אבל בעזרת ציורים וסיפורים אפשר להגיע בצורה יפה ומעמיקה לתחושותיו".

לא במקרה הדוגמאות שעולות הן של מצוקות חברתיות. הגיל הממוצע להתחיל טיפול הוא גיל הגן. אמנם ניתן להגיע קודם, כבר מגיל ינקות, כאשר נוצרים קשיים התפתחותיים הנובעים ממניעים פסיכולוגיים, אבל מרבית הקשיים מתחילים בסביבות גיל חמש, אחר כך שוב בכיתות ד'-ה' ושוב בגיל ההתבגרות - 16-14.

לרוב, בנות מגיעות יותר בגיל ההתבגרות, בנים מגיעים יותר בגיל הגן - סביב קשיי הסתגלות, ובכיתה ד' סביב בעיות קשב וריכוז", מפרט ד"ר זוהר. "בנים הם המין החלש, יותר רגישים, יותר סובלים מהפרעות התנהגות וקשיי הסתגלות".

האם אתה יכול לומר שכיום המודעות עלתה, שיותר ילדים מגיעים לטיפול מבעבר?

"בהחלט. הדור הצעיר של המורים יותר מודע, בית הספר מאיר את תשומת לבם של ההורים, והורים יותר מעורבים. נדיר לשמוע הורים שאומרים למשל, 'יש לי ילד עצלן'. היום כבר מבינים שילד שלא לומד זו בעיה. או לימודית או רגשית".

איך בוחרים פסיכולוג?

אז עכשיו, כשהמודעות לבעיה גדולה יותר, נותר למצוא את המטפל המתאים לה. זה, לעומת זאת, כבר הרבה פחות בעייתי - הקריטריונים בבחירת מטפל ברורים.

"עד גיל ההתבגרות זה לא ממש חשוב אם מדובר במטפל או מטפלת", מפרט ד"ר זוהר. "בגיל ההתבגרות כבר לרוב מתאימים פסיכולוגית לילדה ולהפך, כי באופן טבעי הילד מזדהה עם בן מינו, בעיקר כשעולים קשיים של יצירת קשר. יחד עם זאת יש שיקולים נוספים. למשל, אם באבחון יש רושם שלילד יש קושי עם אחד ההורים, נניח ילדה שקשה לה עם אבא. יש יתרון לכך שיהיה מטפל, כי באינטראקציה איתו יעלו מן הסתם הקשיים עם אבא. לחילופין, אם הרושם הוא שנער זקוק לדמות אימהית, נפנה אותו לפסיכולוגית".

איך גורמים לילד להגיע לפסיכולוג?

כמו בהרבה סוגיות בחיים, גם בהקשר הזה האמת היא הדרך הפשוטה ביותר, כפי שמציע ד"ר זוהר.

"כדאי לומר את האמת בהתאם לרמתו ההתפתחותית של הילד ויכולת ההבנה שלו. למשל, כשיש סיטואציה של מתח בין הילד לבין ההורים, ההורים יכולים לומר לילד שבזמן האחרון הם מרגישים שלא מסתדרים טוב בבית, משום מה משהו לא הולך, שהם לא מבינים למה, ולכן הם פנו לאיש מקצוע, פסיכולוג של ילדים. והם מציעים לו לבוא".

ואם הוא מסרב להצעה?

"הילד יודע שיש לו בעיה גם אם הוא לא מוכן לטפל בה או להכיר בה. בדרך כלל, ככל שהוא ירגיש שמתגייסים לבעיה שלו, כך הוא ישתף פעולה. שיתוף הפעולה שלו הוא קריטי, המטופל צריך להכיר בבעיה ולרצות להשתנות. אם לא אצליח להתחבר למצוקת הילד לא אוכל לעזור לו. לא מספיק שהוא יגיע כי אבא ואמא אמרו לו לבוא".

במקרים מסובכים, כשילד לא רוצה לבוא, אני נפגש עם ההורים, מנסה לגרום להם לשינוי פנימי שיקרין על היחסים עם הילד. במקרים ממש קיצוניים, אם אין דרך אחרת והמצוקה גדולה, אני אומר להורים שהם צריכים להגיד לילד להגיע, כמו שמכריחים ילד חולה שלא רוצה להגיע לרופא. לא פעם הבעיה היא שההורים לא בטוחים, הם לא משוכנעים ולא מספיק נחושים להביא אותו לכאן. ברגע שההורה מבין שהילד שלו צריך טיפול, הילד יבוא".

החדשות הטובות הן, לטענת ד"ר זוהר, שגם אם היה קשה לשכנע את הילד להגיע, מהרגע שהוא בא, 99% שהוא ימשיך לבוא מרצונו. קסם אישי?

"ברגע שילד מרגיש שזה מקום שלו, בשבילו, שעה בשבוע שתהיה רק שלו, שיוכל לשחק ולדבר, זה קונה אותו. הם כמהים לזה. רוב הילדים צריכים להתחלק. למי יש שעה שמתפנים רק עבורו?".

כמה זמן אורך טיפול ממוצע?

אולי זה אתגר לא קטן למצוא מישהו שיקדיש לנו שעה שלמה של תשומת לב נטו, אבל לא פחות קשה היא היכולת שלנו לדחות סיפוקים. כהורים לילד במצוקה היינו שמחים שהבית ישוב על מקומו בשלום אתמול, שהילד יתגבר על מצוקותיו ולא יסבול ושנוכל למהר ולחזור לשגרה הנעימה. אבל טיפול פסיכולוגי לוקח זמן, בדרך כלל הוא יותר מעמיק, נוגע בדברים יותר פנימיים ונותן כלים לטווח הארוך. "המטרה היא לא רק להביא ליעד", מסביר ד"ר זוהר, "אלא לתת להורים ולילד כלים על מנת להתמודד עם משברים נוספים בחיים. לא רק לפתור את הבעיה הנוכחית".

אז תוך כמה זמן ניתן לצפות לשינוי?

"זה תלוי. ככל שהבעיה יותר ממוקדת היא יותר קצרה, ככל שהבעיה יותר מורכבת ונוגעת ברבדים שונים, בעיות חברתיות, רגשיות וכדומה, ההתערבות יותר ארוכה. ממוצע טיפול יכול לקחת בין חצי שנה לשנה. אגב, חשוב לשלול סיבות פיזיות שעלולות להשפיע על התפקוד. כבר היה לי ילד שעשה המון בעיות בכיתה, וה'טיפול' אצלי לקח פגישה אחת, הסתבר שהוא פשוט לא רואה טוב".

ואם הבעיה בכל זאת לא נפתרת, האם ייתכן שיש חוסר התאמה או כימיה עם המטפל?

"במידה ויש חוסר התאמה אפשר לראות את זה די מהר. אם יש הרגשה שהמטפל לא מבין את הילד, לא עולה על הבעיה ושאין הרגשה שנעזרים בו, אז חשוב לעלות את זה בפני המטפל. אני ממליץ לא לקום וללכת מיד, אלא לבדוק עם המטפל מה קורה".

ובמקרים הפוכים שבהם מפתחים תלות במטפל?

"על מנת שטיפול יצליח, הוא צריך להיות תחום בגבולות במקום ובזמן. בהתחלה נפגשים עם הילד פעם בשבוע - פחות מזה זה לא טיפול. במקרים מורכבים פעמיים בשבוע, ואז מפחיתים את התדירות. ולא מקובל לנהל שיחות טלפון בין הפגישות. לפעמים יש אירועים שההורים מתקשרים ומספרים לי, אבל אני רק שומע את המידע, לא עורך שיחה טיפולית דרך הטלפון".

אין ועדת חריגים?

"טיפול נעשה דרך הטלפון או באינטרנט רק אם המטופל בחו"ל. יש ילדים שיוצאים לחופש ושולחים לי גלויות".

לצד אלו ששולחים גלויות לפסיכולוג שלהם, יש הורים רבים שסבורים שהזמן יעשה את שלו ואולי הבעיה תיפתר מעצמה. לטענת ד"ר זוהר, אם מדובר בקשיי הסתגלות נורמטיביים וההורים קיבלו הדרכה, הזמן עשוי בהחלט לעשות את עבודתו נאמנה. לכל ילד יש קשיים. לפעמים כמה שיחות הרגעה מספקות. "אבל נדמה לי שבעולמנו הממוחשב, בשגרה של טלוויזיה, מחשבים, טלפונים, מיילים ואס.אם.אסים, יש צורך הולך וגובר באינטראקציה הבינאישית ולכן גם יותר ילדים מגיעים לפסיכולוג".